צמח בר

כבישים, כבישים, כבישים.

דרכים.

רחובות.

בניינים ענקיים,

חוסמים

אוויר, ואור, ויופי.

ועוד כבישים,

עוד בתים,

ועוד עשן של אוטובוסים.

ואנחנו מבלים חיינו

בין ובתוך תצורות של בטון.

לא לכך נולדנו,

לא לזה נועדנו,

לא לבריחה חד-פעמית,

זמנית וקצרצרה

אל המדשאות הירוקות,

של הפארקים השכונתיים,

ואיי התנועה

לנפנף במרץ

מעל מנגלים מפוייחים

בינות לכבישים,

דרכים,

רחובות,

בניינים.

עיר מגעילה.