צמח בר

 לברצלונה נסעתי במרץ 99'.

יום וחצי לאחר מכן הגיע לשם איש1.

בברצלונה החלה ההתפוגגות בהערצה שחשתי אליו, והחל הפיחות במעמדו בעיני.

אז פגשנו במקרה זוג מכרים שלו והסתובבנו איתם.

באחת השיחות איתם, הוא לקח ניתוח אירוע שהשמעתי באזניו ערב קודם, וגרם לכך להשמע כאילו הוא חשב על כך, מבלי להודות שלמעשה הוא מצטט אותי.

זה לא שהוא זכר, הוא הלא ציטט אותי מילה במילה, ויש לו זכרון מושלם כשהוא רוצה.

אני כעסתי, אך כל שעשיתי היא לרמוז לו בעדינות כשהיינו בארבע עיניים.

כשהוא עשה זאת בפעם השניה באותו הטיול, אבל בפעם השניה כבר הייתי מוכנה לכך, והסבתי את תשומת ליבו, מול מכריו, שאני זו שהוא מצטט.

שנים אחרי כן, הוא נתן לי לקרוא את טיוטת הספר שהוא תכנן להוציא (וסביר להניח שזה לא קרה), וכשהערתי הערותיי, ציטט אותי באזני חבר עיתונאי, כ"חבר קרוב ומבין עניין".

כבר לא אמרתי מילה.

לא נשארתי לחכות לשלב הבא באבולוציית הציטוט שלו.

ברצלונה בעונה הזו יפהפיה.

* * *

מעניין לראות איזה מטען

מביא איתו אדם בקריאה של שיר אחד קטן

ולא לגמרי מובן.

תודה.