ילדה שלי,
ראיתי היום את אבא שלך,
והוא נראה לי עייף ומרוט נוצות
מהמלחמה הבלתי פוסקת,
והניסיון לעצור את כדור השלג המתגלגל וגדל
בהתדרדרות הבלי מפסקת של המקום בו הוא עובד.
אמרתי לו שאני מתגעגעת אלייך,
אמרתי לו שהתקשרתי אלייך,
והוא אמר לי שנסעת לפני שבועיים.
הוא אמר לי שהוא דואג לך.
שלא תקחי או תעשי, או תעשני,
נשמעת לו קצת אפופה בשיחה האחרונה.
ואמרתי, הרי זה טבעי,
אתה אחרי הכל אבא שלה.
אבל תסמוך על הבת שלך, היא עם שתי הרגליים על הקרקע.
ילדה שלי, בכל הפיטורין הללו, והבלגן הזה,
הדבר היחידי שאני מצטערת עליו,
זה שכבר אין לי הזדמנות לראות אותך אפילו לא בסיכוי.
אני סומכת עלייך,
אני אוהבת אותך,
אני מתגעגעת אלייך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
