צמח בר

את לימודי התואר השני התחלתי עוד לפני שסיימתי את חובותיי לסיום התואר הראשון.

עד מהרה התחלתי כמובן להשתעמם בהרצאות, ובאחת מהן קמתי באמצע השיעור, ואמרתי לפרופסור סטיוארט שהעביר אותה (וזה היה קורס שדווקא אהבתי), שהוא משקיף על החברה מלמעלה במגדל השן של האקדמיה, וכל מה שהוא מלמד הן אותן התיאוריות שלמדנו בשיעורי המבואות בשנה הראשונה של התואר הראשון. ובאותו מגדל השן האקדמי, לא חווים את החיים האמיתיים, לא רואים מה שקורה בפועל בשטח, אלא דרך מחקרים, שמן הסתם הם מוטים.

אותו פרופסור הסכים איתי, ואמר שזו הדרך היחידה שלו ושל עמיתיו לראות את הקורה בפועל.

כך קרה שקמתי ועזבתי.

אחר כך, התחלתי ללמוד מבואות למתימטיקה ומדעי המחשב, גרפולוגיה ועוד שאר מיני בוקי סריקי.

מאז אני ממשיכה ללמוד, אבל לא באופן מסודר ומוכוון. מה גם שאני קוראת המון. לאו דווקא פרוזה.

בשנים האחרונות עולים וחוזרים בי געגועים ללימודים מסודרים.

אני, שאמרתי, שלעולם לא אחזור לאקדמיה. אני, שראיתי בהתנפצות האשליה שלי בדבר אקדמיה שם רודפים כולם אחרי הידע, וגיליתי לדאבוני, שכולם שם רודפים אחר התואר, והיוקרה הפירסומית.

אבל מה שאני היום רוצה ללמוד, הוא משהו אחר לגמרי ממה שלמדתי לפני יותר מעשר שנים.

מה שאני רוצה היום הוא לחזור לאותם תחומי עניין שלי שזנחתי אחריי, לפני שני עשורים ומחצה.

ארכיאולוגיה ושחיה.

בימים האחרונים אני חושבת לעצמי: אולי אחזור ללמוד.

זה חסר לי, מעט התעמלות למוח, שמתנוון והולך.

מסתבר שגם אני צריכה את סדר היום וחובות הלימודים והגשת השיעורים והמבחנים.

אם אחזור ללמוד, זה יהיה משהו שעשיתי בעבר בתור ילדה.

אשלב שני תחביבים שעסקתי וזנחתי עם תחילת גיל ההתבגרות שלי.

אשלב בין אהבת הארכיאולוגיה והשחיה.

בינתיים הג'וק החדש שלי הוא – ארכיאולוגיה ימית.

ושפות, ובלשנות.

בינתיים, עד הג'וק הבא.