נכתב ביום א'
האחרון.
ירדתי לים.
חשבתי אולי ללמוד מעט.
לקרוא את הספרים
והפרקים שהוטל עליי לקרוא לקראת השיעורים הבאים.
לברוח מכל הסחות הדעת
והמשחקים.
היום שהחל בעננות
אפורה-כהה וגשם קל הפך להיות חמים, והשמש ייבשה את סימני המים שהשאירו כפות רגליהן
של ציפורים שטיילו בינות שלוליות נעלמות.
ירדתי לים למצוא את
הריכוז שאובד לי במהירות.
ירדתי לים לשמוע את
הגלים, לתפוס מעט שמש,
ירדתי לים ושכחתי שאני
מאבדת שם את עצמי,
בינות חול ובירה קרה,
שמש חמימה,
מוזיקת שנות
שישים-שיבעים
ודכי הגלים.
* * *
(הושמט, כבר לא
רלוונטי)
* * *
מפזרת שיערי, הרוח
הנעימה מבדרת אותו, שוברת את חומה של השמש, שלרגע קל בלבד כמעט היה בלתי נסבל.
במקום ללמוד אני ממלאה
דפים של מחברת, בכתיבה שלא נעשתה כל כך הרבה ימים, לא נעשתה ונתגעגעה.
אם היית פה לידי,
הייתי נותנת לך לגעת
בי,
כמו שהשמש נוגעת
בעורי.