אני אוהבת סופרים אידיים.
מה לעשות מעין שריטה כזו שלי.
מדע בדיוני, וסופרים גלותיים.
תן לי לקרוא את עגנון, בשביס-זינגר, מאנגר ושות', ואני מאושרת.
לא מזמן נתן לי חבר טוב, ספר סיפורים של יוסל בירשטיין- "סיפורים מאיזור השלווה".
יותר ישראלי מאידי, ואני לא אוהבת סופרים ישראליים, אבל משהו בכתיבתו מזכיר את הסופרים שאני כל כך אוהבת לאהוב.
הסיפורים קצרצרים, כמו פוסטים, ויש פוסטים ארוכים מהם.
כתובים יפה ומהר, נקראים כמו חטיפים.
משאירים אותך להרהר מעט בנושא/מושא הסיפור.
לקח לי רבע ספר, להבין שאני נהנית ממנו.