האם עמדתם בצפירה?
האם תעמדו גם כשתהיו לבד, ואין מי שיראה שאכן עמדתם?
על מה אתם חושבים כשאתם עומדים?
האם אתם מעבירים לנגד עיניכם את רשימת הנופלים והנטבחים?
אולי על הפוסט הבא?
האם אנחנו זוכרים על מה ולמה אנחנו עומדים?
האם אנחנו חושבים על מה ולמה אנחנו עומדים?
האם אנחנו יודעים על מה ולמה אנחנו עומדים?
מהי משמעות העמידה?
ואני עמדתי שלובת ידיים, אוחזת בעצמי, לבל אשמט ממני, ובהתניה פבלובית הדמעות זולגות מעיניי באין מפריע מרגע הישמע הצפירה.
***
אנחנו זוכרים את ההולכים, אך שכחנו את הנשארים, אותם שנותרו אחרי, ובליבם, בראשם, על גבם, ובכל מקום בגוף הם נושאים עימם את הזכרון ההוא. הזה.
שתמיד יהיה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
