צמח בר

וכשנכנס לביתה, עוד בעודו חובק אותה, ונושק לה בצמא של הלך במדבר, רחרח באפו, ואמר לה - "יש לך גבר אחר", מעין קובע, מעין שואל.

לא הגיבה והמשיכה להתרפק עליו.

הרחיק אותה מעליו, הביט בה, ואמר שוב- "יש לך גבר אחר".

"אחר על פני מי?", תמהה, "ומה משמעות המילה 'יש'"?

"נוסף עלי", השיב לה, "את יודעת".

"כשיהיה לי", והבליטה בדברה את המילה 'יהיה', "אותך, לא יהיה לי אחר על פניך".

"יש לך אותי", אמר בפשטות.

הנידה ראשה לשלילה, "אין לי אותך", אמרה בשקט, "מה שיש לי הם רגעים מעטים, מופזים הקשורים בך. רגעים כאלו שגורמים לי לפיק בירכיים, וצמרמורות בכל הגוף, אך אין לי אותך"

התיישבה, כמו לא יכלה לעמוד יותר, חופנת את פניה בכפות ידיה.

התיישב לידה, הסיט שיערה בעדינות, חבק אותה, ולחש באוזנה, "יש לך אותי כל זמן שרק תרצי"

"מעולם לא נתת לי כל כך הרבה"

"לא היה לי האומץ", ענה, "אני מפחד מהמוחלטות של המעשה"

"אתה מדבר כמו היה זה המוות".

"מוות", הנהן, "וחיים חדשים".