צמח בר

ובימים האחרונים, אני חשה חיבוק עצום, בכתפיי, מין חיבוק כזה חזק, מפוקק עצמות.

אולי ערטילאי, אולי וירטואלי, אבל חשה אותו עד כאב בדיוק באותם מקומות שכל חיי כאבו געגועים למשהו לא ברור, לא ידוע.

ואני מניחה ראש על כתף איתנה ויציבה ואוהבת ויודעת שהיא קיימת. שהיא אוהבת, שהיא שלי, גם אם איני רואה אותה עכשיו.