צמח בר

וכשאני מסיבה גבי אל החדר,

משעינה ידיי על משקוף הדלת,

מביטה אל החוץ,

מבעד למסגרת,

אל תניח לי בבדידותי,

אנא,

שלח ידך ואסוף אותי אל חיקְךָ,

כי זקוקה אני לחיבוקְךָ.

* * *

אני יורדת מהאוטובוס בכיכר ההומיה,

וקונה בעשרה שקלים,

כוס של מיץ גזר,

לרוויה.

* * *

אני מתאפקת ולא קונה

חולצת-גופיה במכללה,

ואחר כך,

באה החרטה.

* * *

קטעי מחשבות לא סדורות

מתרוצצות,

ואז נכתבות.

* * *

ולא שזה קל,

זה יהיה הרבה יותר קשה,

ורק אחרי כן,

זה יהיה קל.

אבל זה שווה את זה.