שכחתי
אני מודה.
שכחתי,
שכחתי עד כמה אני אוהבת לשחות.
הפעם האחרונה ששחיתי, אני זוכרת
את היום הזה, כמו היה אתמול, הייתה במאי לפני שנתיים.
חזרתי מבית החולים לאחר לילה וחצי
יום קשים עם אבא. זה היה חודש וחצי בערך לפני שהוא נפטר.
הלכתי לשחות, כמו מנסה להיפטר
מהריחות בית החולים השנואים שדבקו בי, בשיערי, בגופי, באפי, בבגדיי.
אני זוכרת את החבטות הקשות שחבטתי
במים, איך השקעתי את כל גופי עד אובדן נשיה, במטרה למחות את הלילה שעבר, את הבוקר
הנורא, את הריח המזוויע.
ובכל זאת גם לאחר שיצאתי מהבריכה,
נותרו ריחות בית החולים באפי.
לא חזרתי מאז לשחות בבריכה.
אפילו את המנוי לא הקפאתי.
הייתי חולה אחרי זה,
ואבא הלך לעולמו, ואני רק המחשבה
על הבריכה עשתה בי צמרמורת תקופה די ארוכה.
שנתיים עברו מאז ששחיתי בפעם
האחרונה.
אני אוהבת את הריח של הבריכה.
כשהייתה ילדה, וכמעט נערה שחיתי
מדי יום ביומו. אימונים, תחרויות וכאלו.
כשהתחלתי להתבגר, הגוף שלי התפתח,
צמחה מסיבת היומולדת שלי וכבר לא יכולתי להרים את פלג גופי העליון לסגנון השחיה
שכ"כ אהבתי.
אבל מאז נשאר ריחה של בריכת השחיה
כאחד הריחות האהובים עליי.
והשחיה?
אין חושבת שעבורי אין כמו שחיה.
אני לבד עם המים, והתנועה הקצבית,
מכה במים, מוציאה אוויר, מסובבת את הראש, לוקחת אוויר, מסובבת ראש, מכה במים,
מוציאה אוויר, וחוזר חלילה.
והמוזיקה היחידה היא זו הבוקעת
ממוחי שלי, והאדם היחידי שאיתו יש לדבר, זו אני ורק אני והמחשבות שיש לסדר, וההנאה בכך
שהצלחתי לגמוא עוד בריכה בלי לגמוע ממימיה.
ואת מרגישה את הגוף שלך מתמשך
והולך, ושרירייך העוטים מעטה (כבד) של שומן מתמתחים ונמשכים, ועצמותייך, אחת אחת מתפוקקות
ביניהן ונאנחות אנחת רווחה, ואת ממשיכה, לעוד בריכה ועוד בריכה, והחיוך הפנימי
שלך שאת חווה מתרחב והולך, ואת מפליטה אנחת הנאה בתוך המים.
היום, בהתחלה, עוד לקח לי זמן
להכנס לקצב של נשימה, תנועה, נשיפה, תנועה, ורק בערך בבריכה השש-עשרה – הפכו
נשימתי ותנועתי להיות סדורות, וכך יכולתי להשתחרר למחשבות, ודי הפתעתי את עצמי, לא
חשבתי שאחזיק כל כך הרבה זמן ואני די מרוצה.
ובסופו של דבר הצלחתי להשלים 42
בריכות ב45 דקות, שזה בערך פי שתיים ממה שחשבתי שאצליח לעשות בפעם הראשונה.
אבל את ההנאה הגמורה, שהיה זה מין
סוג של טהרה, ידעתי, רק כשיצאתי החוצה, והרגשתי כמו אדם חדש.
ובאפי עולה ריח הבריכה- הכלור
המעורבב עם אלונים, ושיערי, רטוב עדיין,
ומחשבתי רגועה.
שכחתי, אני מודה.
שכחתי שאני אוהבת את השחיה.
* * *
כס.... 45 ₪ עולה כניסה חד-פעמית.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
