אין דומים המים הקרירים של הים
בשעת בוקר מאוחרת,
למים הצוננים של הבריכה בשעת
צהרים;
אין דומה השמש הנסתרת חליפות מבעד
לעננים,
לתקרת הפלסטיק המקרה את הבריכה;
אין דומה להגן של הזקנות במלתחות ובמקלחות על
כלותיהן וחתניהן
לדין ודברים המתנהל בין שני בני
זוג מעל ראשי ילדיהם (הנראים כמורגלים);
[התישא אותי לאישה, אם אצעק
עליך כך,בפומבי,
בקול צווחני של חזיר
שצובטים לו את הביצים?];
אין דומה החול הנכנס לכל חור
וחור, וגם כאלו שהיו סגורים,
לריח הכלור הנישא מעל פני המים;
אין דומה השחיה אל עבר האופק
מאחורי שוברי הגלים,
לספירת הבריכות שהושלמו, ומדידת
הזמנים;
אין דומה המאבק במים הכהים,
הכבדים, המושכים אליהם,
אל המרצפות התכלכלות, הבהירות,
המתחמות ומכוונות;
אין דומה אני בים שחשה כמו האיש
מאטלנטיס,
או לנימפת מים צעירה שויתרה על תפארת זנבה ועל בני עמה,
בכדי לצעוד בין בני האדם על כפות רגליים
כואבות,
מול ה-אני שאני בבריכה, שם אני פשוט
אני,
פשוט שוחה, פשוט,
אני
יותר מכל דבר אחר.
אין דומה,
לי
אלא רק יותר
כמוני.
///
52 בריכות בחמישים דקות,
מעט יותר בריכות מהפעם הקודמת
(50),
מעט יותר זמן מהפעם הקודמת (45).