ועל שולחן הכתיבה נערמים בקבוקי שתיה
של חצאי ליטרים, אותם אני שותה בלגימה.
ואצלי בבטן נערמים הרגשות שאיני מוצאת להם מוצא,
והמילים, שאינן נפלטות בכתיבה בכדי להקל על המשא,
חונקות,
חנוקות,
נאלמות,
נעלמות,
עלומות,
עולמות,
הולמות.
ואולי ידי קצרה מכדי להגיע,
לשם,
ואולי זה בכלל לא קיים
אך איני מצליחה לגעת
במה שהיה פעם
שם.