"את חייבת להפסיק לדבר על זה" אחותה אמרה.
אימה, יושבת מולה, הינהנה.
"אז לקבור את הכאב והגעגוע עמוק בבטן, ללא מנוחה, ללא מרפא?" שאלה בתדהמה.
"את תמימה, תפסיקי לחשוף את החולשות שלך, יהיה מי שיבוא וינצל את זה", כך האם אמרה.
"חשפתי, ונפגעתי, ואף נבגדתי עשרות פעמים", היא ענתה, "אני אולי תמימה ונאיבית מהבחינה הזו, אך לעולם לא אפסיק לדבר על מה שכואב, ועם מי שאוהב"
"עולמכן, אחותי ואימי", כך הוסיפה במחשבתה, "קטן אפור ואומלל, ואילו שלי מלא בצבעים, לעיתים כהים, לעיתים שמחים".
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
