צמח בר

בֹּא נחיה חיים רגילים,

בֹּא נעבור את הימים בשקט,

כמעט נמות מרוב שיעמום.

בֹּא נעשה את הדברים שביחד מעולם לא עשינו.

בֹּא נלך לאכול חומוס בצלחת,

או נחתוך ירקות לסלט,

ואח"כ נעשה חביתה,

וכשאעמוד לשטוף את הכלים

תעמוד מאחוריי ולעורי תדביק נשימה.

בֹּא נחיה חיים רגילים,

בֹּא נשים רגליים על השולחן בסלון,

אחרי ארוחת הערב,

עם כוס קפה ביד,

נחפש מה לראות בטלוויזיה ולא נמצא,

ואח"כ אתמתח ואפהק ואשעין ראשי עליך

ותלטף את שיערי ותישק למצחי,

ותחזיק אותי קרוב לליבך.

בֹּא נחיה חיים רגילים,

בֹּא נריב ריבים קטנים על העובדה

ששכחתי לכבות את המזגן כשיצאתי לעבודה;

ואני אכעס עליך,

כי אחרתַּ לאסוף אותי מחברה.

ואח"כ כשנתפייס אתה תדגדג אותי,

ואני אתפתל בין זרועותיך,

ונצחק ונתחבק ונאהב כל כך.

בֹּא נחיה חיים רגילים,  

בֹּא נחיה חיים של אנשים,

בֹּא כבר הביתה.