המוזיקה מלווה את חיי ומעלה בי זכרונות והוויות, שירים מסויימים עשויים לזרוק אותי שנים אחורה, להעלות דמעה בעיניי ולהשעות כל פעילות שאותה אני מבצעת למעט הקשבה לאותם שירים.
"כמו צמח בר"- אותו שרה חוה אלברשטיין, שייך לגיל ההתבגרות ולש. שזרק אותי לטובת החברה הכי טובה שלי.
"אנשי הגשם" המבוצע ע"י משה דץ מחובר קשר בל יינתק בזכרוני לי. נפש תאומה שמת לפני כחצי שנה מעודף אלכוהול.
"כשאתה חיוור מצער" שייך לי. , י. אחר, ששבר את החומות שלי, ובתמורה שברתי את שלו. גם השיר “lessons in Love” של Level 42 שייך לאותה תקופה.
הפרצות בחומות נוצלו ע"י צ. ששנים הרבה אחרי, ועוד הרבה כאבים, אני נזכרת בו כשאני שומעת את Ave Maria בביצוע שארל אזנאבור, ובוכה עדיין.
הפרידה שלי ממנו מסומלת ע"י ראנדי קראופורד בשיר “One day I will fly away” , ועדיין כואבת.
“I Love You Just The Way You Are” של בילי ג'ואל , ואריק קלפטון עם “I Fell Wonderful Tonight” אלו השירים השייכים לאיש לו נישאתי.
“PAPA” מינטל, ע"י ברברה סטייסנד, מוקדש כמובן לאבא שלי, ולאמא שלי – "אמא" של ריקי גל.
והרשימה עוד מתארכת.
כרמן של ביזה, שייך בזיכרוני לב. שמעולם לא הבין ולא אהב מוזיקה קלאסית, ואופרות.
מיכה שיטרית, מצטערת אני לא זוכרת את שם השם- נדמה לי שזה מסמרים ונוצות- מזכיר לי את ג. שהייתה צורחת את השיר בקולי קולות, היי את עדיין חייבת לי כסף על חשבון הטלפון ששילמתי עבורך לפני 4 שנים.
ה- Doors , מזכירים לי את מ. שמדי כמה שנים אנחנו נפגשים בנסיבות משפחתיות.
ומה עוד?
יש, ויש, ויש.
אבל זהו בינתיים .