צמח בר

כמעט שהוכרעתי אתמול בערב.

כמעט שהפלת אותי מעל רגליי,

(טוב שישבנו).

האנרגיות העצומות שלך,

עטפו אותי, סחפו אותי,

כמעט לקחו אותי איתן.

חשתי את עיניי,

נעצמות בכאב פיזי ממשי.

העיגולים השחורים מסביב להן מתכהים.

היה לי קשה להיות מולך,

ואני אדם חזק,

לפחות כך אני חושבת, וגם אתה אמרת.

הייתי תשושה כשזחלתי למיטתי, לבד, באישון לילה.

ולאחר שנת לילה קצרה, קמתי רעננה ועירנית,

כפי שלא  קמתי כך כבר כמה שבועות.

האם זה אתה , וכוחותיך שליטפת בי,

או הירידה בטמפרטורה?