לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2004

חותנת פולניה


 


  


היום בשעה 7 בבוקר אושר העיר אותי.


קמתי מתנודדת מחוסר שינה (זה מה שקורה למי שחוזר מהעבודה ב 2 בלילה), עם עיניים נפוחות וניגשתי לקערת האוכל שלו.


חשבתי שהוא רעב.


כן, לא נשאר כמעט אף פירור של אוכל.


שמתי לו מעט אוכל, וחזרתי למיטה.


הוא לא אכל, חזר אליי, מטריד בנשיכות קטנות, כאומר "קומי כבר, קומי!!!".


קמתי, הכנתי לעצמי קפה (שחור עם הל), והתיישבתי לידו, חשבתי שהוא כרגיל רוצה שאארח לו לחברה כשהוא אוכל.


לא כך הוא.


לא אכל.


הלכתי למחשב, בדקתי דואר.


הוא, לא רגוע, נושך לי במרפק, לא נותן לי להקליד.


ניגשתי אליו.


החלפתי מים בקערית.


לא רצה לשתות.


התיישבתי לידו, שואלת אותו מה קורה, והא מתרחק ממני, עצבני.


חזרתי למחשב.


הוא שוב לא נתן לי, עצבני, קופץ על כל הרהיטים, מייבב, מתנשף, לא רגוע.


לא יודעת מה קורה לו.


 


טוב, אמרתי לעצמי, נטאטא מעט, הבית מלא חול.


התחלתי לטאטא.


אושר, התיישב על כיסא המחשב, כאומר, "את לא חוזרת לכאן, עד שאת לא מסיימת".


עברתי על כל הבית.


כשסיימתי, אושר עבר לפינה שלו, ופינה לי את כיסא המחשב.


עכשיו הוא רגוע.


רק חסר שהוא יעבור באצבע...


 


 


 


 

נכתב על ידי , 3/8/2004 13:55   בקטגוריות סיפורי אושר  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)