הָאֲהוּבָה הִפְלִיאָה אֶת לִבִּי לִבְחֹן:
רַק תַּכְשִיטִים רוֹגְשִׁים לְעֵירֻמָּהּ עָנְדָה.
מַרְאֵה עָשְׁרָם יָצַק בָּה סֵבֶר נִצָּחוֹן,
אֲרֶשֶׁת שֶׁל עַבְדֵי כּוּשִׁים בִּשְׁעַת חֶמְדָּה.
עוֹלָם שֶׁל מַתָּכוֹת וַאֲבָנִים קוֹרְצוֹת
הִרְעִישׁ אֶת כָּל חוּשַׁי, שִׁלְהֵב אוֹתִי כָּלִיל,
הִתִּיז אֵלַיי מַשָּׁק מַלְעִיג שֶׁל נִיצוֹצוֹת,
הִפְגִּיש אֶת סוֹד הָאוֹר עִם מֶתֶק סוֹד הַצְלִיל.
שָׁכְבָה וְהִתְמַסְּרָה כֻּלָּהּ לָאַהֲבָה,
חִיְּכָה מִן הַסַּפָּה בְּעֹנֶג, בְּלֵאוּת –
וּתְשׁוּקָתִי כְּלִילַת הָעֹמֶק, הַטּוֹבָה,
שָׁטְפָה בָּה כַּעֲלוֹת עַל סֶלַע גַּל-גֵאוּת.
כְּמוֹ טִיגְרִיס מְאֻלָּף קִבְּעָה בִּי מַבָּטָהּ,
שִׁנְּתָה תְּנוּחוֹת בְּחֵשֶׁק חוֹלְמָנִי, מוּזָר;
תַּאַוְתָנוּת גְּדוֹלָה חָבְרָה לִתְמִימוּתָהּ,
בְּגִלְגּוּלֵי-דְמוּתָהּ הֵפִיחָה קֶסֶם זָר.
מִשֶּׁמֶן חֲלָקוֹת, נוֹטְפוֹת כְּבַרְבּוּרִים,
רַגְלֶיהָ, זְרוֹעוֹתֶיהָ, יְרֵכָהּ, שׁוֹקָהּ –
שׁוֹטְפוֹת כֻּלָּן מוּל רֹגַע אִישׁוֹנִים חוֹדְרִים;
וְאֶשְׁכּוֹלוֹת גַּפְנִי – שָׁדֶיהָ וְחֵיקָהּ,
קְרֵבִים אֵלַי בְּלֶטֶף שֶׁל מַלְאָךְ מַשְׁחִית,
לִטְרֹד אֶת נִשְׁמָתִי מֵרֵבֶץ הֵשַּׁלְוָה;
לְהַחְרִידָהּ מֵרֹאשׁ הָאֶבֶן הַבְּדָלְחִית,
שָׁם הִתְבַּדְּלָה נַפְשִׁי וּבַּטוּחוֹת יָשְׁבָה.
דִּמִּיתִי לִי כֵּיצַד בְּגוּף אֶחָד שִׁכְּנָה
גַם מֹתֶן אַנְטִיּוֹפָּה, גַם חִטּוּב בְּתוּלִי:
כְּדֵי-כָּךְ הִדְגִּישׁ גֵּוָהּ אֶת תֹּאַם אַגָּנָהּ!
בְּחַמּוּקֶיהָ סֹמֶק חוּם-אָדֹם הִפְלִיא.
מְאוֹר-הָעֲשָׁשִׁית גָּוַע. רַק אֵשׁ אַחַת
הִלְהִיטָה אֶת חַדְרֵנוּ בְּזִיקֵי אוֹרָהּ;
וְכַאֲשֶׁר פָּלְטָה, יוֹקֶדֶת, אֶת אַנְחַת
גִּצֶּיהָ, דָּם הֵצִיף אֶת עִנְבְּרֵי-עוֹרָהּ!