לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

אשמה


אני תמיד חשה רגשות אשמה כשאני אוכלת.

אפילו כשאני שותה.

לעולם אין הנאתי שלמה, לא מאוכל ולא משתיה.

אני יודעת שזה נשמע כמו סוג של בולימיה, אבל אני כל כך נראית רחוקה.

בכדי להתגבר על רגשות האשמה, אני מתעלמת וממשיכה לאכול, או לפחות לא מפסיקה.

גם כשאני אוכלת טוב או "נכון" אני ממשיכה במחשבתי לספק לעצמי הסברים ותירוצים לעובדה שאכלתי.

אני לא רזה.

אני גם לא שמנה (באתרי השידוכים תמצאו ניסוחים מעניינים- מלאה, סקסית, נשית, שופעת, חטובה, פרופורציונית, עסיסית), אבל אני לא רזה.

בחודשים האחרונים השלמתי, קיבלתי, הבנתי, הפנמתי שלעולם לא אהיה רזה.

פעם הייתי ממש רזה, חתיכה, כוסית, שווה, גוף פיצוץ, מה שלא תרצו, תקראו לזה.

לקראת סוף גיל העשר'ה שלי ובעקבות מספר משברים, השמנתי כ- 40 ק"ג. במהלך השנים כבר ירדתי את רובם, אבל הגיזרה שלי כבר השתנתה ללא תקנה.

אני כבר לעולם לא אהיה רזה.

אבל הגיע הזמן להפסיק לחוש אשמה עם כל ביס שאני מכניסה לפה, ולתת לעצמי סליחה.


אולי יום כיפור הוא באמת היום המתאים לדון בכך.

נכתב על ידי , 22/9/2007 10:26   בקטגוריות פטפטת אישית, אני אוהבת אותי  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)