צמח בר

 זה מרגיש כמעט כמו בגידה.

כך זה מרגיש,

כשאני לא עונה לתגובה,

או לא קוראת מה נשמע.

אני מרגישה,

כמו מי שמשוחח איתי נשאר ללא תשובה,

תלוי באוויר עם ציפיה.

זה מרגיש כאילו אני בוגדת,

כשאני לא עונה.

בגידה בַּךְ וּבְּךָ,

וְבִּי.

גם בִּי אני בוגדת כשאני לא עונה.

אבל לא תמיד אני יכולה,

או רוצה

לענות.

לענות זה אומר לחזור למקום ששם הייתי.

ולא תמיד אני יכולה

או רוצה

לחזור.

לא תמיד אני שם.

זה לא מפתיע שאני כבר לא שם.

כי תמיד אני ממשיכה הלאה,

גם אם זה נראה כאילו

נשארתי באותו המקום,

ששם הייתי.

זה מרגיש לי כמו בגידה

כשאני לא עונה.