צמח בר

בערב עשיתי בחינות לתפקיד שאותו אני באמת רוצה.

גם אם השכר יהיה חמישים% מהשכר שאותו סירבתי לקבל במקומות אחרים.

הו, אלוהים כמה אני רוצה את התפקיד הזה.

הוא תפור עליי ואני מתאימה לו כל כך.  

הבעיה היא שעשיתי שגיאה בבחינה.

גיליתי אותה כשהיה מאוחר מדי, כשהייתי כבר בבית.

כשהתקשרתי למי שדאגה להכניס אותי למבחנים הללו (מי צריך קשרים אם יש פרוטקציה), היא אמרה: "אני לא דואגת בגלל הטעות הזו שלך, זה שטויות, אני יותר מודאגת מהגיל שלך. הם ממש מוטרפים מזה. אפילו אני נחשבת מבוגרת בחדר שלי".

כך היא אמרה.

"העולם שייך לצעירים, את יודעת".

הוסיפה.

* * *

אני כל כך רוצה את זה, אבל אני מבוגרת מדי בשביל זה, מסתבר.