שלשום היה יותר חם מבימים האחרונים.
אבל בכללי, השבוע האחרון היה פחות חם מהשבועות האחרונים שקדמו לו.
בלילה, כשכבר לא חם בחוץ, הקירות פולטים את החום שצברו במהלך היום.
בדירה שלי, שאינה ממוזגנת, בערב, לאחר השקיעה, המצב היה בלתי נסבל.
את הימים האחרונים, כבר היה פחות קשה לשאת.
ובלילות האחרונים, אושר שוב מחפש להרדים אותי.
בחורף היה נוהג להתיישב על חזי, כשאני הולכת לישון, לגרגר כשאני מלטפת אותו, ואחר כך, כשמרגיש שנשימתי הופכת מעטה כבדה יותר, לרדת מעליי, ולתפוס לו פינה אחרת.
כל הקיץ הוא לא עשה זאת. כמו היה לו חם מדי, וידע גם שאני לא אוכל לשאת את חום גופו ופרוותו עליי.
בימים האחרונים הוא שוב מחפש לעשות זאת.
עד לשבוע האחרון, היה גם מבקש לצאת בערב מהבית.
היה מסתובב מעט בחצר, שהייתה מעט יותר קרירה מהדירה המחניקה.
בשבוע האחרון, לא ביקש לצאת מהבית אפילו פעם אחת.
אולי כי כבר פחות חם לו?
אוף, מתי יבוא החורף כבר?
או, לפחות שיגמר הקיץ המעיק הזה.
* * *
גינונים של נסיך מפולניה.
מתחת לקעריות המים והאוכל של אושר יש צלחות פלסטיק מאולתרות מקופסאות אוכל.
כל זאת לאסוף את פירורי האוכל וטיפות המים שהוא מפזר איתו.
אתמול בלילה, שטפתי את הצלחת הכחולה שעמדה מתחת לקערת האוכל שלו והעמדתי ליבוש. ואת קערית האוכל השארתי על הריצפה.
כשהתישבתי לידו, כפי שרצה, ניגש לקערית, רכן לאוכל, אך לא אכל, התיישב, הביט אל הצלחת הכחולה, והביט בי, במין תנועה מסמנת כלפי הצלחת.
הנחתי ידי על שכמו, והוא כמו שוכנע, רכן שוב לאוכל.
אולם לא אכל. שוב הביט בתחתית, והביט בי כאומר: מה קורה?
ליטפתי אותו, ואמרתי- תאכל, תאכל, התכופף לאוכל, הרים מבטו אליי, יבב, הסתכל על צלחת הפלסטיק, ובמין תנועה של הראש, סימן תקחי אותה.
לקחתי את הצלחת, ניגבתי אותה, והחזרתי אותה למקומה מתחת לקערית האוכל שלו.
אז הוא היה יכול לאכול בשקט.
אם זה לא גינונים של נסיך פולני, אז אני לא יודעת.....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
