ורק כשאת מספרת לבוס to be שלך מה קרה שם, והוא מזדעזע ואת מודה בפניו (ובפנייך גם) שנפגעת מאוד,
רק אז את מבינה כמה עמוקה הפגיעה הייתה, ורק אז את יכולה להתגבר, ולהמשיך ללכת הלאה, ובו במקום את ממשיכה.
ורק כשאת מופתעת לגלות בארנק את כרטיס הביקור של ה- extraordiner תוך כדי ניפוי כל כרטיסי הביקור של כל מנהלות כ"א וכל חברות ההשמה,
רק אז את מבינה שבעצם, את התגברת.
וכשאת עומדת מול הארון בבוקר, כשאת לא יודעת מה ללבוש, בוחנת את כל הבגדים התלויים ואומרת לעצמך שהגיע הזמן קצת לצאת לבלות,
אז את מבינה שבעצם כבר המשכת ללכת הלאה.
* * *
מתגעגעת לְחִיבּוּק
מתגעגעת לַחִיבּוּק
מתגעגעת לְ-הַחִיבּוּק.