ובדרך לארוחת הצהריים אצל הוריי, עברתי בכיכר המרכזית בעיר.
אישה צעירה שחורת שיער, עברה לידי.
גבר נאה, לבוש בג'ינס יצא אל פתח בית הקפה קרא בשמה ושאל לאן היא הולכת.
"להביא את הרכב מ..." ענתה לו.
הוא חייך אליה, שלח לה נשיקה באוויר.
אדם מבוגר, שהתיישב עם חבריו לאחד משולחנות בית הקפה, קרא בשמו של הבחור ושאל, "יש משהו קר?"
ענה הבחור, "אתה רוצה שאעשה לך אייס-קפה?" ושמעתי את חיוך ההנאה בקולו.
לרגע חשבתי שהגעתי לאיטליה, הכל היה כל כך ציורי ומתנגן.
כמו איטליה באגדות.
המשכתי ללכת, מחייכת.