לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 58





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2004

אתה פותח לה את דלת הכניסה


 


 


אתה פותח לה את דלת הכניסה, וחוזר לחדר השינה, החדר הממוזג היחידי בכל הבית.


משתרע על המיטה, מחכה לה שתכנס לבית.


היא מגיחה מבעד לדלת, ועומדת מולך.


היא יודעת מה המראה שלה עושה לך.


והיא לא משחקת איתך משחקים.


מגישה לך את עצמה בלי כחל ושרק.


היא עומדת מולך, ואתה מביט בה. עיניך מתרחבות בהנאה, קמטי פניך הקשויים מעייפות החיים, מתרככים.


היא נגשת אליך, ואתה בלי מילים כמעט מתחיל להפשיט אותך, יודע להביע רק בדרך אחת.


היא יודעת את אהבתך, נותנת לך לעשות בה, כבשלך.


לא מתרגשת, לא נעלבת.


היא התבגרה בשנים האחרונות, קלפה מעליה את חוסר הבטחון שליווה אותה שנים, שלווה מקיפה אותה.


אתה נותן לה לקרוא את שכתבת לאחרונה, לאחר שביקשה לקרוא משהו משלך.


דעתה היא היחידה שנחשבת בעיניך.


יודע שלא תחסוך ממך, תאמר לך את האמת.


והיא אומרת את האמת, ואתה כמעט נפגע, מתעטף בשמיכה, מפאת המזגן, ואומר לה, לא נכון.


היא ממשיכה לקרוא.


מצחקקת, ואתה מתעורר מחצי שינה שליווה שנפלה עליך לפתע, ושואל- מה?


והיא אומרת, אני יודעת , זה אתה, אבל זה לא.


אתה יכול לכתוב טוב יותר.


זה בוסר.


כמו ילד בגיל ההתבגרות כתב את זה.


את לא יודעת מה את אומרת, אתה משיב, אבל זכותך לחשוב כך.


אתה מתקשר לחבר שלך, חיוך של אושר מפציע על פניך, היא מביטה בך בחיוך וממשיכה לקרוא.


אתה מדבר בצעקות של הנאה איתו, קובע איתו לארוחת בוקר.


פניך עדיין חצויות בחיוך ענק.


אתה מסתובב אליה, היא נכנסת בין זרועותיך, כמו מבלי משים, ממשיכה לקרוא, ואומר לה, נפלה עליי עייפות, אני הולך לישון, תעשי מה שאת רוצה, ונרדם, פניך טמונות בשיערה, בצווארה.


אתה יודע, שהיא יודעת.


היא יודעת שהיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, אצלך בבית.


אתה מתעורר, הולך לשתות משהו, חוזר, ושואל אותה, את רוצה לשתות משהו?


היא עונה כן, ואתה משיב בחיוך שובב, נערי, אז תלכי לקחת, תרגישי בבית.


היא ניגשת לקחת, ושואלת על בקבוק יין הריוחה, שקנית מתישהו ואתה לא זוכר מתי.


היא מבקשת, לכשתפתח אותו, לשתות אותו גם כן.


אתה אומר לה- תפתחי אותו עכשיו.


והיא אומרת לא, בפעם אחרת.


עכשיו אני צריכה ללכת.


תהיה בקשר, והולכת.


לא לפני שאומרת, שחרר, אז תוכל לנוח.


אתה יודע, שהיא רוצה אותך, אוהבת אותך.


אתה יודע, שהיא יודעת, שגם אתה רוצה אותה, אוהב אותה.


אבל היא את החומות שלה שברה כבר.


אתה עדיין לא.


אתה עדיין נפגע כשהיא הולכת.


אבל אתה יודע, היא תחזור, כשתרצה אותה.


 

 

נכתב על ידי , 26/8/2004 19:46  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)