צמח בר

אני רוצה להתחיל את החיים שלי שוב.

לא, אני רוצה להתחיל שוב מגיל 20, ולדעת מה שאני יודעת היום.

לא את הכל, רק חלק. אפילו לא את הרוב.

חלק קטן.

אבל משהו, עצם, שיתן לי לבחור בהחלטות אחרות.

לעשות חלק מהדברים אחרת.

אפילו לא את הדברים הגרועים.

לקבל החלטות אחרות בחיים.

לנסות מעט יותר.

להעיז מעט יותר.

להאמין בעצמי מעט יותר משהאמנתי בעצמי.

לבטוח בעצמי מעט יותר משבטחתי בעצמי אז.

לדעת אז, שמה שיש בי היום, היה קיים גם אז.

אז היו לי יותר אפשרויות.

אז היו לי יותר דלתות, ולא רק חלונות.

בגיל ההוא היה יותר נוח.

**

כן, אני יודעת שאי אפשר לחזור אחורה, ושלא בריא להצטער על החלטות שעשית.

כל החיים אמרתי לעצמי את זה.

ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא מצטערת, שאני לא מכה על חטא.

אבל אני מצטערת.

מצטערת שלא היו לי את הכלים אז.

שלא היו לי את הביטחון של אז.

שהייתי עיוורת לאפשרויות של אז.

אני מניחה שהייתי חוזרת על אותם הצעדים, הולכת באותה הדרך.

אבל אולי הייתי מרגישה אחרת.

וההרגשה היא העיקר. לא?