צמח בר

תמיד כשאנחנו מדברים הוא אומר לי דברים שאני רוצה לרשום במחברת.

גם כשאנחנו נפגשים קורים לנו דברים שאני רוצה לזכור.

אז אני כותבת אותם.

פעם הוא אמר לי- ואני רצתי לכתוב בפנקס-

"הייתי מתעכב עלייך לא רק ללילה אחד;

הייתי נעצר ומחנה".

הוא בטח לא יזכור שהוא אמר את זה כשיקרא.

גמני לא זכרתי שפעם הוא אמר את זה- פשוט נתלש לי הדף מהפנקס.

כשאכלנו השבוע במסעדה הקטנה, הסתכלה אליי הילדה הקטנה,

ובקול רם וצלול אמרה לי- "את יפה!"

ואני לא הייתי בטוחה בכלל במה שהיא אמרה ושאלתי – "מה?" במבוכה,

ואביה שנשא את הילדה על כתפו- הסתכל אליי ואמר- "כן את יפה",

והאישה מהשולחן ליד- זו שמקודם שאלתי אותה לעיר מגוריה,

אמרה לבן זוגה-

" 'סתכל כמה היא יפה",

והוא הסתכל עליי, ואמר לבן זוגי לארוחה- "יש'ך טעם טוב"

האיש שישב מולי הושיט ידיו אליי מעבר לשולחן, הביט בי ואמר "כן, יש לי טעם טוב".

אח"כ בחנות התבלינים, המוכר אמר- "זה חנות של עיראקים, כאן מותר לטעום מהכל".

הוא בטח יזכור את זה.