כשנרגע הרעב אמרתי לו שהוא האדם היחידי שהצליח לגרום לי לצאת מהבית באותו הערב.
"זה כי הצעתי לך כוכבים", ענה.
אחרי נסיעה של שעה, מכורבלים בסוודרים עבים, בצעיפים ובמעילים,
השתרענו על שמיכת הפיקניק באמצע קרחת ביער בית ג'וברין וצפינו בכוכבים.
גשם כמו שהבטיחו, לא היה, אפילו לא זרזיף,
רק חמש טיפות של אבק כוכבים.