זה שאין לי על מה לכתוב,
דווקא יש לי
על מה לכתוב-
על
המסיבתיומולדת של חבצוש בלפני שבוע וחצי או משהו כזה, והבר
שאליו הלכתי אחרכך, ולא לבד,
הטיול שעשיתי בירושלים ובעין כרם-
תמונות בפייסבוק,
וסיבוב הבארים שעשיתי באמצע
השבוע,
ולמחרת ארוחת הערב הטעימה
בסאקורה,
ועוד כמה דברים,
והבוכטות שאני צריכה להוריד אצל
רופאי השיניים,
וסוף השבוע האחרון – שהיה מאוד
נעים וכיפי ,
וההופעה במוצ"ש- והשיר
האחרון שלה,
וההצגה ביום ראשון- שהייתה אפעס
לא משהו, אבל החברה הייתה נפלאה,
וארוחת הערב אתמול,
והלימודים, והעבודה ואיש1, וחברות, ובגדים, וסוף השנה, והיומולדת
שמתקרב, וכל מיני משפטים, והרייטינג, והחיים שפתאום הפכו עמוסים, ויש עוד המון לספר ולדבר ולקשקש,
אבל, אבל, אבל,
איך זה-
שתוך פחות מ- 20 שעות מאז שקיבלתי
את המכשיר הסלולרי החדש, היפה, המקסים, השחור עם הפסזהב, המתקדם (יחסית- דור 3) זה
עם כל הפיצ'רים – שאני לאמצליחהלהפעיל, והמצלמה, והסרטים, והרדיו המובנה,
והאינטרנט החופשי, והמסך הרחב, ועוד כל מיני עניינים, ודוניא, ואלוהים יודע מה,
איך זה שכל כך מהר הצלחתי להפוך
אותו ל- Total Lost ?
אה???
זה מה שקורה ששוכחים שהמכשיר בכיס
של המכנסיים ונכנסים לשירותים.
Blop blop .....