צמח בר

לא נכתב אליי/ עליי

אני יושב מולה,

היא מדברת איתי.

אני לא שומע אף מילה,

שוקע בפניה, בעיניה, בקולה.

היא מחייכת אל המלצר שניגש אליה,

והמלצר נסוג מאושר

חש כאילו קיבל זכיה גדולה.

ואני יודע- שום טיפ שאתן לו בסיום הארוחה,

א ישווה לאותה התחושה.

עיניה מאירות,

 וצחוקה- פעמוני קריסטל,

משולבים באורה של השמש,

וקול פריחת הצמחים.

היא שולחת ידה,

ומכסה את ידי,

אני מביט אליה,

היא חברה טובה.

פעם אני הייתי שלה,

והיא הייתה שלי.