צמח בר

מתמללת עצמי לתוך מתח אינסופי

נושאת על כתפיי את כל חרדות

ההצלחה והכישלון

לא חסה על עצמי, לא נותנת הקלות

ואף לא אנחה נשמעת,

וגם לא מתקבלת.

התחרות קיימת,

רק ביני לבין עצמי,

משימה לעצמי גבולות

ודוחקת בעצמי

עד בלי מתום.

כישלון,

לא קיים אצלי בלקסיקון.

ובכל זאת,

עדיין לא מצליחה במה שבאמת הייתי רוצה,

אולי משום שאני לא באמת מנסה.

***

עטיפות ניילון קרועות,

כבר לא עוטפות תכולתן,

מיכלי פלסטיק שקופים שוממים,

כבר לא ממלאים ייעודם,

צנצנות כרסתניות אטומות, כבר לא כבדות,

מרוקנות מתכליתן,

בקבוקוני זכוכית צבעוניים,

נושאים בפתחם שביב זכרון של הריח שהיה.

עטיפות נייר ריקות,

קופסאות קרטון מיותמות,

חולצות מהוהות,

נעליים בלויות.

אני אוהבת כשדברים מתכלים,

זה אומר לי שיש כאן חיים

שהם זזים ונעים,

ודברים ישנים וחבוטים

מפנים מקום לחפצים חדשים.

***