צמח בר

מעניין שכולם המגיבים שלי (תודה לכולם) אמרו את אשר אמרתי אני לאותה בחורה, שהייתה חברה לי בנפש, ולא הגיעה לחתונתי לפני כשנתיים.

כששאלתי אותה, סופכלסוף, אתמול, מדוע לא הגיעה, ולמה לא התנצלה, אמרה, כי חשבה שאני לא עושה את הדבר הנכון, ופחדה שאם תגיע תפוצץ החתונה.

ולא יכלה לקחת על עצמה את האחריות הכבדה, שאם תגיד, יגרמו מעשיה, לשינוי מהותי של הזרימה, וכי בסופו של דבר אאשים אותה בכך שמנעה חתונתי, אם הייתה אומרת ובכך מונעת ממני להתחתן.

בזמן הזה לפני שנתיים, הייתי זקוקה נואשות למישהו שיבוא ויגיד או אפילו ירמוז- צמח, האיש לא בשבילך, אל תעשי זאת, לא נראה לי.

חיפשתי מישהו שיבוא ויגיד מעט.

הייתי זקוקה לתמיכה.

היא לא הייתה שם בשבילי.

היא לא באה לחתונה, היא לא אמרה מילה, מקווה שהתבדתה, אבל איבדה אותי.

שכן אפילו לא התנצלה.

גם כמעט שנה אחרי, כשנפתח לה חלון הזדמנויות ענק להתנצלות, להסבר. וההתנצלות וההסבר הם אלו שחסרו לי.

כששאלה אותי, מה הייתי עושה, לו הייתי במקומה, אמרתי, שהייתי אומרת, שהייתי מנסה בשאלות, לבדוק עד כמה נכון הדבר. משהו הייתי מנסה לעשות.

כן, גם אני הייתי אומרת.

ולו בחשש שאאבד את חברתי הטובה.

רק בכדי שלא אאבד אותה לאותו מבט כבוי שהיה בעיניה.

אה, ודבר נוסף, אם תשאלו אותי- אני לא מאמינה לה.

לדעתי היו שם רבדים נוספים, הרבה יותר פרוזאיים.