וְאַף עַל
פִּי שֶׁגָּרְנוּ לִאֹרֶךְ אוֹתוֹ הַפְּרוֹזְדוֹר
בְּאוֹתוֹ
הַבַּיִת, נִפְגַּשְׁנוּ רַק כְּמוֹ שְׁנַיִם
שֶׁנִפְגָּשִׁים
בִּנְדִידַת עַמִּים שֶׁל יְמֵי קֶדֶם
בְּמִקְרֶה.
וְאַף עַל
פִּי שֶׁאַתְּ צְעִירָה מִמֶּנִי הַרְבֵּה שָׁנִים
אֲנַחְנוּ
בְּנֵי אוֹתָהּ שִׁכְבָה אַרְכֵאוֹלוֹגִית בֶּעָתִיד.
אַתְּ לוֹקַחַת אֶת הַמִּלִּים מֵאוֹתוֹ מָקוֹם כָּמוֹנִי,
אַךְ הַמִּלִּים
שֶׁלָּך שׁוֹנוֹת מִשֶׁלִי.
הַאוֹר בִּשְֹעָרֵךְ,
כְּמוֹ הַאוֹר
שֶׁנִתְפַּשֹ
בְּתַצְלוּם יָשָׁן.
מַפְתְּחוֹת
הַבַּיִת הָיוּ פַּעַם גְדוֹלִים וּכְבֵדִים וּבּוֹדְדִים
וּשְׁקֵטִים
מְאוֹד, עַכְשָׁיו צְרוֹרוֹת מַפְתְּחוֹת
קְטַנִים וּשְׁטוּחִים,
מְקַשְׁקְשִׁים וּמְצַלְצְלִים,
יוֹדְעִים
הַרְבַּה.
עַכְשָׁיו כּוֹתְבִים
שֵׁמוֹת עַל חֻלְצוֹת
וּפַעַם הָיוּ
חֲרוּטִים בָּאֶבֶן.
אֲנִי אֶהְיֶה
אַחֵר
כְּמוֹ אִילָן
שֶׁעָשֹוּ אוֹתוֹ
לְרָהִיטִים
מוֹעִילִים.
ואַתְּ תִּשָּׁאֲרִי
שָׁם יָפָה כְּמוֹ
כְּלֵי זְכוּכִית
יְקָרִים בְּמוּזֵיאוֹן
שֶׁלְעוֹלָם
לֹא יְמַלְּאוּ אוֹתָם שׁוּב
בְּשֶׁמֶן
וּבְחֵלֶב בְּיַיִן וּבְתִירוֹשׁ.
יהודה עמיחי