צמח בר

אחד הדברים היחידים שמסוגלים להוציא אותי משלוות נפשי הוא הקטנת ראש.

לא טיפשות, לא רישעות, לא כוונות זדון- אלו מרגיזים אותי, ואני בכלל לא מבינה.

אבל לפגוש מישהו שמסוגל לעשות, אבל מתנער מהעשיה, פשוט מוציא אותי מהכלים.

וזה לא דבר שכל כך קל לעשות- להוציא אותי מהכלים, לגרום לי להתעצבן.

למזלי, אני לא פוגשת הרבה אנשים כאלו.

יש משהו באישיות שלי, באופי, בצורה שאני מתייחסת לאנשים,  שגורם להם לרצות לעשות דברים,

יותר מהר, יותר טוב, יותר באיכפתיות, וגם (כמובן) עם חיוך.

אני לא אומרת זאת בשחצנות, אני לא חושבת שיש על מה להשתחץ על כך.

אני מציינת זאת כעובדה.

ביומיים האחרונים, נתקלתי בשני אנשים שונים שגרמו לי לצעוק עליהם בטלפון, כי הם לא עושים את העבודה שהם אמורים לעשותה.

אני לא אוהבת שזה קורה לי.

אחר כך במשך שעות כל הגוף שלי בוויברציות ורעידות -ולא מהסוג שהייתי רוצה שיהיו לי, if you know what i mean  , ואני מרגישה מעורערת ועל הסף.

איך אפשר לזרוק תיקים על אחרים? איך אפשר להתנער מאחריות?

את ספקית השירות שלי, את מנהלת הלקוח שמולה אני עובדת,

מה את שולחת אותי לברר דברים במחלקות השונות של האירגון שלך?

take reponsibility and deliver the goods you are suppose to give!!!!