לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 57





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

מה את באמת רוצה



"מה את באמת רוצה?" היא שאלה אותי,

אני רוצה..." התחלתי לענות, ואז שיניתי דעתי, "אני לא רוצה ש...",

ודממתי לרגע, ואז אמרתי במעין פליאה- ""אני לא באמת יודעת מה אני רוצה, לא יודעת אם אני רוצה".


אני לא רוצה להיות לבד, אבל לא ממש ביחד.

רוצה שיהיה מי שייתן חיבוק, וכתף ותמיכה ואהבה.

אבל שלא יצפה שאשאר לישון אצלו אחר כך.

לא רוצה להיות חנוקה.

רוצה את הבית שלי, אבל לא איתו,

לא כרגע בכל אופן.

רוצה שיהיה עם מי לדבר, אבל לא בכל יום,

והוא לא חייב לדעת מה אני עושה בכל דקה.


רוצה אותו, האיש ההוא,

את החיבוק שלי איתו,

הנשיקה,

הליטוף

האהבה,

החרמנות,

הנגיעה.


רוצה זוגיות, אבל אחרת.

רוצה ביחד, אבל לחוד.

אני בעצמי לא יודעת אם אני מסוגלת,

אבל יודעת, שכרגע אני לא יכולה,

לתת יותר מרגע, או אפילו שניה.



***


האם גם אתם תמיד חלמתם שהבוס שלכם ייתן לכם אות הערכה בלא שהתבקש לכך?

שיבוא ויציע העלאה במשכורת, או הטבה בתנאים גם בלי שפתחתם במו"מ?

תמיד חלמתי שהבוסית שלי תשב איתי לשיחה, ותציע לי רכב כחלק מתנאי ההעסקה, או איזו שהיא הטבה.

במקום העבודה הנוכחי שלי, הבוס שלי הציע לי רכב כבר בראיון העבודה, מבלי שהעליתי את הנושא.

זה היה סוג של חלום שהתגשם.


***


מאז שעמדתי על דעתי רציתי לעבור לגור מחוץ לעיר, לאיזו עיירה קטנה, לא רחוקה ולא קרובה.

אבל לעבור לגור מחוץ לעיר, אי אפשר כשאין לך רכב.

אז חיפשתי עבודה מכניסה, בכדי שאוכל להרשות לעצמי לרכוש רכב.

ומאחר שאני גרה בתוך העיר, גם היה לי יותר קל למצוא עבודה בתוך העיר.

ואז לא היה כדאי, ולא הגיוני שאעבור לגור מחוץ לעיר, עם כל הפקקים בכניסה אליה.

ובכל פעם מחדש שהחלפתי עבודה, שקלתי למצוא משהו מחוץ לעיר שיקל עליי את המעבר,

ובכל פעם מחדש מצאתי עבודה,

אבל בתוך העיר.

ושוב היה זה לא הגיוני לצאת החוצה.

בפעם היחידה שיצאתי לעבודה אל מחוץ לעיר, הייתה לשם הסעה,

אבל המשכורת הייתה נמוכה, וכיסתה בקושי את שכר הדירה.

ואז חיפשתי ומצאתי את העבודה הזו.

היא בעיר, אבל בעיר אחרת.

והיא נחמדה.

ואמרתי לעצמי שאמתין עד אשר אקבל את הרכב, ואראה האם כדאי לעבור ולאן ומתי.

וכבר בשבוע הראשון לעבודה שהתבשרתי, שתקופת השכירות של המשרדים הנוכחיים עומדת לפוג בעוד כמה חודשים, וצפוי מעבר לאיזור בכלל אחר.

השתדלתי מאוד שלא להפגין את שמחתי הרבה.


השבוע הודיע המנכ"ל שאנחנו עוברים, לאותה עיירה קטנה שלמדתי להכיר כמה חודשים לפני כן.

שמחתי מאוד.

השלב הבא, יהיה למצוא דירה באיזור שם.

אני אפילו יודעת איך אני רוצה שהיא תראה.

עכשיו אני מחכה.


גם זה סוג של הגשמה של חלום.


***


נכתב על ידי , 14/3/2008 19:26   בקטגוריות הדברים הקטנים האלו שעושים את החיים לשווים, ענייני עבודה, מגורים, פטפטת אישית  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)