כן, ותכופות אני חשה זנוחה,
ובוודאי גם מנוצלת,
הו, אבל אני בסדר, אני בסדר,
אני רק עייפה ורצוצה עד לעצמותיי,
בכל זאת, אינך יכולה לצפות
להיות מבריקה ומלאת שמחת חיים,
כל כך רחוק מהבית, כל כך רחוק מהבית.
ואיני מכירה אף אדם שהוכה,
ואין לי חברה שחשה נינוחה,
ואיני מכירה חלום שלא נופץ,
או שהושפל עד עפר,
אבל הכל בסדר, הכל בסדר,
כי אנחנו חיים כל כך טוב לאורך זמן
בכל זאת, כשאני חושבת
על הדרך שאני הולכת בה,
אני שואלת את עצמי – איפה הכל השתבש,
לא יכולה לעצור את זה- אני תוהה מה השתבש.
וחלמתי שאני מתה,
וחלמתי שנפשי התרוממה אל על באופן מפתיע
והבטתי למטה אל עצמי,
בחיוך מרגיע ומעודד
וחלמתי שאני עפה
ומעל הכל עיני יכלו לראת בבירור
בפסל החירות
מפליג אל הים
וחלמתי שאני עפה
ואנו מגיעים על ספינה שנקראה מייפלאואר,
אנו מגיעים על ספינה שהפליגה לירח
מגיעים בזמנים הכי לא וודאיים,
ושרים את שירה של אמריקה
אינך יכולה להיות תמיד ברוכה
ובכל זאת, מחר הוא יום עבודה,
ואני מנסה קצת לנוח,
זה הכל, אני רוצה קצת לנוח.