אני נשבעת לכם שקשה לי.
אני צריכה לכתוב מטלה על קבוצות
תמיכה.
הייתי צריכה להגיש אותה לפני
יומיים.
ולמעשה לפני ארבעה חודשים,
אבל קיבלתי הארכה, וגם מועד ב'
למבחן
(לא עשיתי את מועד א' בגלל העבודה).
ואני צריכה לכתוב את המטלה,
ולהגיש אותה.
פאקינג ארבעה עמודים על קבוצות
תמיכה.
באינטרנט.
אני יכולה לכתוב את עצמי.
אני יכולה לכתוב על בלוגים.
אני יכולה לכתוב על החברים שמצאתי
כאן.
ועל התמיכה.
המטלה המזדרגגת הזו אפילו לא
מוגבלת בכללי הכתיבה האקדמיים.
ואני לא צריכה למצוא מאמרים.
אני יכולה להשתמש באלו שלמדנו
במהלך הקורס.
לא יותר מחמישה.
ארבעה עמודים על קבוצות תמיכה.
ועוד כל מיני לינקים.
זו לא בעיה.
ואני לא יכולה למצוא אפילו מילה.
כבר ימים שאני לא יכולה.
לכתוב.
לא רק את המטלה.
או על זה.
גם על בכלל.
ובכלל קשה לי נורא בתקופה האחרונה.
ואני מתגעגעת לנשיקה.
ולחיבוק.
שלו.
ולא, עדיין אני לא מוכנה.
לפיוס.
אולי טוב לי.
אבל כרגע זה רע.