"אני אגיד לי מה הבעיה שלך",
אמר ומחט את הסיגריה במאפרה, "אבל תזמיני לשתות לפני כן, אני לא שותה לבד"
הוא- ידיד שלא ראיתי למעלה מחצי
שנה, מאז הפליג לדרכו לארץ בה הזהב מתגלגל ברחובות, אבל צריך לעבוד קשה בכדי לאסוף
אותו.
"זה כל מה שיש שם, ורק זה", הוא
אומר, "בגלל זה אנשים הופכים לרוחניקים ומחפשים תשובות בכל מיני תורות אזוטריות,
חוזרים ובתשובה, ומגדלים משפחה תלושה".
"את כבדה מדי, רצינית מדי, תנסי
להיות קלילה יותר, להשתחרר, תתחילי לצאת לכל מיני ברים, פעם-פעמיים בשבוע, תמצאי
לך כל מיני כאלו שאין לך מהם ציפיות, חוץ מאשר להזדיין איתם, תזדייני, עם סבלנות,
וגם בלי, תחליפי אותם, באותה תדירות שאת מחליפה את החוטיני, שחררי את עצמך ואני מבטיח לך, בסופו של דבר את תמצאי ככה את מה שאת
מחפשת".
"אני לא מחפשת", אמרתי
לו, וחשבתי על ההוא ששעה אחרי כן טבעתי בחיבוקו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
