כשאני הולכת,
עקבי הנעליים שלי מרעישים
על הפרקט במסדרון,
על הקרמיקה בחדרי השירותים,
על המרצפות בחדר המדרגות,
על השיש בלובי הכניסה
ועל המדרכה שברחוב.
לראשונה בחיי,
אני נהנית מהרעש הזה.
כשהייתי באילת קניתי שלושה בגדי ים.
אחד שלם לשחיה,
(כן, נו ומה באמת עם זה?)
ועוד שניים, של שני חלקים.
זוג אחד מכנסון וגופיה ורודה (בצבע בזוקה!)
ונוסף שהוא ביקיני של ממש.
פתאום אני נהנית ללכת לים,
לרבוץ סתם כך,
לגלגל שיחת נשים,
ולהשתזף.