חיי ניגרים מבין רגליי,
בגושים גדולים ואדומים,
פועמים
תמצית הווייתי מתרכזת
בחור השחור שנפער בשיפולי בטני
באיוּם
קנוקנות של כאב מַלְאֵה ובלתי פוסק
להזכירני את דבר החטא
הקדוּם
אני מתקפלת לתוך עצמי,
מתכנסת בתוך קונכית הכאב
שהפכה להיות אני.