צמח בר

מאז הבוקר אני לא מפסיקה לחשוב עליך.

מוזר, אתמול ושלשום לא התגעגעתי,

ומהבוקר, אני מתנדנדת בין הגעגועים לחישקוקים.

שומעת בראשי את קול הבוקר המנומנם שלך, ומחייכת לעצמי;

פתאום אני מגורה כולי,

הפטמות שלי מתגדרות להן, ואני מתחילה להתלחלח

מכווצת את שרירי רגליי,

מזל שהייתי היחידה היום בעבודה מהמחלקה שלי,

לא היה מי שיפריע לי,

ישבתי בחדר סגורה, נתונה למחשבותיי.

התגעגעתי אליך היום.

ובערב, עד אחרי שסיימתי להתענג

על הסלטים הטריים במסעדה היפואית,

בכלל לא חשבתי עלייך,

אבל מתישהו בין מנת פירות הים,

בהפסקת הסיגריה,

משאירה מקום לדגים,

כשעלה קול פרשני הכדורגל,

(מי היום משחק? תורכיה נגד קרואטיה?)

פתאום הופעת בראשי,

ושוב חייכתי לעצמי.

אני אשמח לראות אותך מתישהו,

להיות חפונה בין ובתוך זרועותיך,

רוצה להחליק את עורי על שלך.

לנשום את ריחך לתוכי.

אוףףףף,

אתה לא יודע מה עשית לי היום,

וכל זאת בשיחת טלפון תמימה,

באמצע הבוקר.

נסיעה טובה בייבי,

קח איתך תמונה שלי,

ואל תשכח אותי.