צמח בר

אתה פותח חלונות אל העבר,

ואני דלתות אל העתיד,

אתה מהווה את יסודות הבניין,

ואני את אבני הפינה,

שרשי האדמה הם הריצפה,

והשמים הינם לנו כתיקרה.

מקרני השמש, ומאור הלבנה,

תפרת לי שמלה,

לעורי הצמדת עדיים עשויים מכוכבים.

מקדמת דנא,

ועד נצח נצחים,

אנחנו חיים ואוהבים.

***

זה נראה כמו חידה של חמיצר, לא?