צמח בר

 

 

 

ובשעה האחרונה דריה מסתובבת בבית ומייבבת כלפיי.

היא בדרך כלל רגועה למדי, ישנה בחיקי, או יונקת חולצתי.

הבטתי בה, פניה אומללות.

לא הבנתי מדוע.

קערות האוכל והמים מלאות, והיא מסתובבת בבית, מצוקתית.

אושר, מנמנם, על המיטה, פוקח עין תורנית כשהוא שומע אותה, ומביט בי כאומר, "נו, את לא מבינה?"

פתאום נזכרתי, רוקנתי את ארגז הצרכים שלהם, ומילאתי אותו במים עם סבון.

הריח שלו הפך כבר לבלתי נסבל, היא משלשלת בימים האחרונים, וגם עם החול הכי טוב בעולם, אני מניחה שאחרי חודש של שני חתולים בריאים שעושים צרכיהם, למרות שאני מוציאה מדי יום את הצרכים, יש צורך לעשות מעשה דרסטי.

סיבנתי, קירצפתי, שטפתי, ניגבתי, והם שניהם עומדים מסתכלים עליי, היא כבר לא מייבבת.

שמתי את הארגז בפינה שבה הוא בד"כ עומד, ומילאתי בחול חדש, נקי ו"צח".

עוד לפני שסיימתי את המלאכה, שניהם נכנסו ביחד, התיישבו, הסתדרו, והחלו בשלהם.

היה נדמה אפילו ששמעתי אנחת רווחה משניהם.