צמח בר

אבא שלי, עבר השתלת ריאה שמאלית הלילה.

בבוקר הוא עוד הניח תפילין עם נכדו בר-המצווה.

אחר הצהריים קראו לו לבית החולים.

בעשר בערב הוא נכנס לניתוח, לאחר כל ההצלבות. בסביבות שתיים וחצי בלילה הוא יצא מהניתוח, הניחו לנו לראות אותו לדקה.

הסימנים הויטאליים שלו, היו בסדר (דופק 81, לחץ דם 116/57).

צבע פניו שהיה אפור בבוקר, כבר התחיל לקבל צבע- אולי בהשפעת החמצן הנקי שהזרימו לו משאבות בית החולים.

בינתיים הוא נושם באמצעות מכונת הנשמה.

זהו.

יש לי בחילה, ובא לי להקיא, ולבכות בעת ובעונה אחת.

אני מרגישה חצי הקלה, וחצי כאב, כי אני מפחדת.

מפחדת לאבד אותו, מפחדת שלא יהיה לו כח להילחם.

עכשיו מגיע החלק הקשה בעבודה, אם הגוף לא ידחה את הריאה המושתלת.

עכשיו אני זקוקה למישהו שיחזק אותי.

שאוכל לבכות לידו.

עכשיו אני פשוט זקוקה.