צמח בר

אני סופרת.

אני סופרת כל הזמן

אני סופרת מספרים.

אני סופרת את הימים עד לראשון בחודש, אז נכנסת המשכורת,

אחר כך אני סופרת את הימים עד העשירי בו, אז יורדים החיובים של כרטיס האשראי.

ואז אני סופרת את הימים עד לעשרים בחודש, אז אני צריכה להגיש דו"ח הוצאות, דו"ח נוכחות, והיתרה שלי בכרטיס האוכל מתחדשת אז.

אח"כ אני שוב סופרת את הימים עד הראשון בחודש.

אני סופרת את הקילומטרים ביין המשרד לבין הבית שלי, וכמה זמן לוקח לי להגיע, מכאן ועד שם,

ובחזרה

בבוקר.

בערב,

במאי, ביולי, באוגוסט, ובחורף.

אני סופרת עוד כמה ימים יעברו עד שהמשרד עובר דירה.

אני סופרת כמה קילומטרים הרכב שאני נוסעת עליו עשה, ועוד כמה חודשים נותרו עד גמר הליסינג (פחות מעשרה).

אני סופרת את היתרה שיש לי בבנק, ומחשבת האם עלות הפעולה שווה את הריבית שארוויח אם אכניס לחשבון חסכון.

אני סופרת את השעה שאני מגיעה לעבודה, וכמה זמן חולף עד שאני עוזבת את המשרד (ממוצע של תשע שעות ביממה).

אני סופרת את מספר הספרים שיש לי בבית, והם שלי (למעלה מאלף), ואת מספר הדיסקים (המקוריים), ולכמה שעות הם מספיקים (יש לי עוד הרבה יותר, בקבצים).

אני סופרת כמה בגדים ונעליי יש לי, ותמיד לא סגורה ממש אם זה מספיק.

אני סופרת את מערכות היחסים (אלו שהייתה כלולה שם המילה אהבה) עם גברים בני מזל בתולה, ומגלה שעדיף שאני לא אדע.

אני גם סופרת את הגברים, בני מזל בתולה, בעלי אותו השם, והוא מתחיל ח' – שגם הייתי איתם במערכת יחסים ומגלה שמספרם לפחות ארבעה.

אני סופרת את ממוצע הגברים שהזדיינתי איתם, ומגלה שזה לפחות עשרה בשנה, וזה "לא רע" בהתחשב בעובדה היבשה, שכשאני בתוך מערכת יחסים, לא חשוב אם היא בריאה או לא (סביר להניח שלא), אני לא רואה אף אחד ממטר.

אני סופרת כמה זמן לוקח לי לתרגם כל עמוד, וכמה עוד נשאר לי עד שאסיים את כל הספר.

אני סופרת כמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שראיתי אותך,

ושואלת את עצמי מתי תהיה הפעם הבאה.

אני סופרת,

כל הזמן אני סופרת.

פעם הייתי מנהלת חשבונות.

צריך בשביל זה להיות עם אופי.

לא סתם נולדתי לעדה.

אני סופרת.

כל יום מחדש, אני סופרת.