ובסך הכל זו אשמתי.
אשמתי שלא הייתי מספיק טובה
או יותר נכון מספיק רעה;
וזו חוסר היכולת שלי לתקוע סכין בגבם של אחרים;
זו חוסר היכולת שלי להיות ביצ'ית;
וחוסר היכולת שלי להבין
שהעולם זה לא כמו בספרים
ושגם אם אני טובה ונחמדה לאחרים,
זה לא אומר שזה יחזור אליי.
וחוסר היכולת שלי להתבגר,
ולצאת מהחלומות שלי;
וזו חוסר היכולת שלי
להבין שאם אני מסורה ונותנת את כולי,
מתייחסים אליי כמובן מאליו
(וזה בעצם כמו עם גברים, לא?)
זו חוסר היכולת שלי להתאים את עצמי
לעולם החיצוני.
כן,
אני זו שאשמה.
***
הורדתי לניסיון את הכרום של גוגל, כי שועל האש מתחיל לעצבן אותי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
