|
צמח בר
|
| 9/2008
לעיתים אדם לא יודעת
ולעיתים אדם לא יודעת
שהוא מרגיש כפי שהוא מרגיש
עד שפוקע בו מיתר של עצב וכאב
ופשוט כבר אין לה ברירה.
*
במקרה הטוב אני איטית בלהבין איך
אני מרגישה.
במקרים אחרים אני לא מבינה.
אני גם לעולם לא יודעת לקרוא שם
לתחושה.
רק אחרי שמגיעים השקט והרגיעה
אני מבינה שפשוט עמדתי בתוך עין
הסערה
עד אשר היא עברה.
**
אחרי הפקת ראש השנה
הזמנתי עצמי לכוס קפה,
וחציתי את העיירה הישנה במהירות
מסעירה
פניתי שמאלה,
והאוטו נמלא בריחה של אדמה
תחוחה, דשנה,
ממתינה להפריה.
***
שורשיי שתמיד חיפשתי
נעוצים בי.
אני היא האדמה
אליה מתמיד כמהתי.
| |
|