קבעו להיפגש בחוף הים.
המתינה לו למרגלות המדרגות שהובילו מן הכיכר אל החוף. ישובה, רכונה, שקועה בתוך עולם של אוזניות ומוזיקה מהנגן הנייד.
מעולם לא ראתה אותו, רק קיבלה תיאור כללי. את הכלב הכירה מהתמונות ששלח אליה.
זיהה אותה מרחוק, לפי התמונות ששלחה לפני שנים. הכלב כמו ידע שהיא מחכה להם, ורץ אליה, מרחרח, והיא, לא נבהלת מהמלתעות האימתניות שכמו איימו על אחרים. ליטפה אותו בחיוך חם, משתובבת.
הוא ניגש אליה ומילותיו כמו פרחו ממנו, למרות שתכנן בבית בקפידה, איך סצינת הפגישה עימה תראה.
היא חייכה אילו והתכופפה להרים את סנדליה.
"נרד לים?" הציעה שאלה, ולא חיכתה לתשובה.
הלכה לפניו, הכלב איתה.
הרגיש נטוש, התעשת והתחיל ללכת אחריהם.
הרוח הימית בידרה את שובל חצאיתה, מגלה טפח.
נהנה לראות אותה עם הכלב, זורקת לו מקל והוא רץ ומביא אליה.
נזכר במכתביה שכתבה אליו, בשיחותיהם, שעשויות היו להתמשך אל השעות הקטנות של הבוקר.
הפחדים שלה, בחששות שחשפה בפניו, חשב על המשמעות שלה בחייו.
הקשר ביניהם ידע עליות ומורדות, לפעמים התכתבו מדי יום, לעיתים חודשים עברו מבלי שנכתבה אות.
היא מזמן רצתה להיפגש. הוא לא.
הוא פחד, פחד שתתאכזב, פחד שהוא יתאכזב. פחד ממה שיקרה, פחד שאולי האדם שהכיר כל כך טוב ואהב, יתגלה כמישהו אחר לגמרי, שלא ירצה עימו קשר יותר.
ולא נפגשו עד כה.
הוא ידע שבינתיים החליפה מספר בני זוג. היא נשואה היום . הוא לא דיבר על בנות הזוג שלו, אבל היא ידעה שהוא בודד.
ידעה שאף היא בבדידותה בתוך נישואין שנקלעה לתוכם, ולא הייתה בטוחה שנשארת.
הלכה יחפה על החול, נהנית מגרגירי החול בין אצבעות רגליה.
הביט בה מרחוק, ואז חפז אליה. היא הסיבה פניה בחיוך אליו, שלבה אצבעותיה באצבעותיו ומשכה אותו אל המים.
הם קרבו אל קו המים. האורות של שרשרת המלונות ניצנצו על פני המים.
הורידה חולצתה וחצאיתה ורצה אל המים. הכלב רץ אחריה.
המתין על החול היבש שתצא.
צחוקה התגלגל על פני המים כצליל פעמונים מרוחק. התיישב על אחד הכיסאות שהיו פזורים מסביב.
יצאה עם הכלב והתיישבה נוטפת מים על הכסא. הכלב התנער, יוצר סביבו קשת של טיפות שהרטיבו גם אותו.
רכן ללטף את הכלב, והכלב תפס את ידו והוביל אותה לירכה החשופה. היא חייכה כשחשה את מגעו על ירכה והסיטה אותה בעדינות לכיוון הירך הפנימית.
במהירות אסף ידו, נבוך. והיא מחייכת רכנה אליו.
הריח את הים מעורה, מצווארה, חשב שרצתה להגיד משהו והתקרב מעט, חש את נשימתה באזנו, ולשונה מלטפת את צווארו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
