טוב...אני לא בטוחה שאני יכולה לספר על זה...אבל חפיף...אף אחד לא אמר שאסור...
אני מצטערת אם אני אחפור...אבל מה לעשות...לא הכל טוב בחיים...
אז ככה..באתי לתחנה ביפו...המון שוטרים...לא ממש ידעתי לאן ללכת...בקבלה אמרו לי לחכות...בא איזה שוטר ולקח אותנו...הייתי שם עם אמא והייתה עוד ילדה אחת עם אבא שלה...
נכנסנו לבניין...עלינו לאיזה קומה...ואז אמרו להורים לחכות ואתנו לקחו לאיזה מסדרון מפחיד...שם חיכיתי כמה שניות ואז הזמינו אותי להכנס...
לא ידעתי למה אני שם...ואז אמרו לי שיש נגדי האשמות על שימוש בסמים...O_O...כולי נכנסתי לשוק...לא ידעתי איך להגיב...ואז השוטר התחיל עם החפירות שלו..."תודי בהכל ולא נעשה לך בעיות....כדאי לך להודות...תפסיקי לשקר"...וככה זה היה...אני לא ידעתי מה להגיד לו...מצד אחד...אין לי מושג על מה הואמדבר...מצד שני...אם אני לא אגיב הואישאיר אותי שם שעות...קיצר...התגלה שבגלל ארועים בכפר(תפסו אנשים עם סמים)התחילו לחקור...ומישהו אמר שעישנתי חשיש בכפר עם עוד כמה אנשים...אני מכירה את אותם אנשים...אבל אני לא אגיד מי הם...קיצר...כל הזמן ניסיתי לשכנע אותו שלא היה כלום...שאין לי מושג מכלום...ואז הוא התחיל עם האיומים...שאם אני לא אודה יעשו לי בעיות...ופקה פקה...הוא התחיל ללחוץ עלי...ואני נישברתי...התחלתי לבכות וזה...וסיפרתי לו כל מה שאני יודעת...שאני רק בקשר של היי וביי עם אותם אנשים...חצי מהם אני בכלל לא מכירה...שיש ביננו שיחות בצחוק על סמים...וזהו...ואז הוא כזה אמר לי "כדאי לך לחשוב טוב יותר"...הבנתי שהוא מתכוון לזה שאני אספר עוד...אבל לא היה לי מה לספר לו...כשהוא אמר לי שאותם אנשים הביאו סמים לכפר הייתי בשוק...והוא כזה אומר לי "תפסיקי לעשות את עצמך...אנחנו יודעים שעישנת איתם"...אני לא ידעתי מה להגיד לו...התחלתי כבר להתעצבן...צעקתי עליו שמה הוא חושב לעצמו...זה שאני רואה אותם במחששות לא אומר שאני מעשנת איתם חשיש...והוא לחץ עלי...ואז מרוב פאניקה והיסטריה סיפרתי לו שפעם...לפני חצי שנה אם לא יותר...הייתי שיכורה תחת...והייתי בדיכאון...אז נתנו לי סיגריה...ואז סיפרו לי שזה היה חשיש...ואני לא ידעתי מזה בכלל...והוא רשם שלקחתי סמים...אני יודעת שזאת הייתה טעות...אבל תנסו אתם לשבת בחדר סגור עם שוטר שצועק ומאיים עליכם...איזה שוטרת אחת עשתה לי בדיקת שתן...הכל היה נקי..לא מצאו כלום...אבל לא...לא האמינו לי!
בסוף הוא פתח לי תיק זמני על תנאי...ואמר לי שאני צריכה ללכת לפסיכולוגים...ומה שהם יגידו יקבע לי את העתיד...
יצאתי משם עם חום...כולי רועדת ובוכה...ואז אמא שלי עוד התחילה להתעצבן עלי אבל הרגעתי אותה...בכללי...אין לי מושג מה יהיה איתי עכשיו...אבל שיהיה...אני יודעת שאין לי שום קשר לסמים...אני בעצמי נגד זה ויש לי טראומות וזיכרונות לא טובים מזה...
אחרי זה דיברתי עם כמה אנשים...ואמרו לי שהכל יהיה בסדר...ומה שהם עשו היה רק כדי להפחיד אותי ולהוציא שמות...אבל אני עדיין דואגת..
גם בשומר אנשים עזרו לי ודיברו איתי...עכשיו רק צריך לחכות...
קיצר...אני מקווה שיהיה טוב...
A.C.A.B
אני שונאת אתם שוטרים בני זונות!...במקום לתפוס אנסים...ומחבלים...אתם הורסים לילדים את החיים שלהם!...אמן שתיחנקו עם כל התיקים שלכם!
ותודה ענקית לכולם!...אם לא הייתם תומכים בי באותם רגעים...ולא היתם מעודדים ומצחיקים אותי..לא הייתי יודעת מה לעשות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: